10חנני יהוה כי צר לי עששה מגזרת עש יאכלם ישעיהו ג ט: כלומר נרקבה11בכעס האויב12עיני מבכי13נפשי ובטני: ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו שמואל א כא ד ה ו ז. ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול; ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.
